מהי פסיכותרפיה באמצעות משחק?
טיפול באמצעות משחק (Play therapy) הוא מפגש של הילד עם המטפל במרחב הטיפולי (קליניקה, ביום ושעה קבועים).
המשחק מאפשר לילד המטופל להביע את עצמו, את רגשותיו, פחדיו, הקונפליקטים בהם הוא עסוק ועוד ולמעשה המשחק מהווה ערוץ תקשורת עם המטפל.
במהלך המשחק נוצר עבור הילד מרחב בטוח ומוגן, שבאמצעותו עולים תכנים פנימיים, בדרך כלל באמצעות סמלים.
טיפול רגשי במשחק, כמו כל טיפול פסיכודינמי, מטרתו לסייע למטופל בפתרון בעיות ולהשיג צמיחה אישית והתפתחות מיטבית.
אז איך זה עובד?
הטיפול במשחק כמו כל טיפול אחר מתקיים פעם בשבוע, ביום קבוע ושעה קבועה למשך 50 דק’. בחדר הטיפול יש כלים שמאפשרים לילד לשחק. המשחקים הם מגוונים ואטרקטיביים על-מנת לעודד את הילד לשחק, אך יחד עם זאת גם פשוטים, על-מנת להשאיר פתח לדמיונם של הילדים.
עו”ס קלינית (M.S.W), מטפלת זוגית מוסמכת ופסיכותרפיסטית.
מומחית בפסיכותרפיה דינמית במבוגרים, מתבגרים וילדים, בעבודה טיפולית עם הורים (טיפול הורי) ובטיפול זוגי. אני עוסקת בפסיכותרפיה (טיפול פסיכולוגי) כ 25 שנים.
במהלך שנים אלו למדתי וחוויתי את חשיבותה של ההתבוננות הפנימית והמודעות העצמית לגדילה נפשית אישית וזוגית, ותפקידה של הפסיכותרפיה (האישית או הזוגית) בליווי תהליכי צמיחה. נכחתי כיצד הטיפול מאפשר להקל מהסבל הנפשי, לצאת ממצבים תקועים בחיים ולהרוויח חוויה משמעותית של התפתחות.
הקליניקה ממוקמת באלון הגליל
לטיפול זוגי ופסיכותרפיה
חייגו: 052-4844-315
פסיכותרפיה בילדים: משחק הוא טיפול?
בבסיס הטיפול פסיכודינמי עומדת ההנחה כי על המטפל הנפשי לסייע למטופל לבטא רגשות במילים.
במהלך הטיפול הפסיכולוגי מתאפשר למטופל להתחבר לרבדים רגשיים בלתי-מודעים בנפשו ולנסות ביחד עם המטפל להבין כיצד הם משפיעים על חייו.
תפיסת העולם הפסיכודינמית הינה שדפוסי התנהגות בלתי-סתגלנים וקשיים ביחסים בינאישיים קשורים לרגשות בלתי-מבוטאים, שהמטופל אינו מודע אליהם, אך מבטאם בהתנהגותו (בסימפטומים) וכן בתוך מערכות יחסיו ומופעל על-ידיהם.
ולכן בתוך תהליך הטיפול הפסיכודינמי, תהליכים ורגשות מודחקים ובלתי מודעים יהפכו להיות מודעים.
בטיפול פסיכודינמי עם מבוגרים, השפה שבה אפשר להגיע לתכנים הבלתי מודעים היא השפה המילולית: מילים. שיחה. במהלך טיפול רגשי בילדים השפה שבה הם מבטאים את רגשותיהם ואת עולמם הפנימי היא שפת המשחק.
המשחקים הקיימים בחדר:
משחקי המאפשרים play – משחק חופשי וסימבוליזציה: בובות (בובות משפחה, בובות חיות, דינוזאורים חיילים ועוד).
בעזרת הבובות הילדים מסוגלים לשחק משחקי תפקידים עם המטפל ביתר קלות, ובכך להביע את עצמם.
לילדים פעמים רבות קשה להתבטא מילולית והם עושים זאת, על-ידי דיבוב הבובה. לדוגמא, הילד יאמר למטפל שהבובה עצובה כי אין לה חברים, במקום להגיד שהוא עצוב ומרגיש בודד ודחוי.
משחקים נוספים המעודדים משחק חופשי – בית בובות, ערכת רופא, מכוניות, ועוד.
משחקים המאפשרים Game – משחק מובנה. משחקי קופסא. (חתחתול, טאקי, דמקה, זיכרון וכד’).
ילדים בגילאי בית הספר הגדולים יותר (גילאי 8 ומעלה) כבר יעדיפו באופן התפתחותי לשחק משחקי קופסא מאשר משחק חופשי. גם באמצעות משחקים כאלו הילד מבטא את עולמו הפנימי.
חומרי יצירה ואומנות – בחדר טיפול רגשי של המטפל כמעט תמיד ניתן יהיה למצוא פלסטלינה, חימר, צבעים שונים, גואש ועוד. האומנות היא דרך נפלאה לביטוי עצמי.
טיפול רגשי והדרכה הורית
במקביל לתכנית טיפול רגשי, תתקיים הדרכת הורים בתדירות שתיקבע בין המטפל להורים, בהתאם לצרכים ולקשיים שאיתם מגיעים לטיפול.
ההדרכה הורית ניתנת אף היא בפגישות קבועות עם המטפל בילד, ומטרתה לסייע להורים להתמודד עם קשיים של ילדם.
ההבנה היא כי הקושי אותו מפגין הילד, נובע גם מקשיים בתוך היחסים עם ההורים ולכן העזרה הטיפולית ניתנת לא רק לילד אלא גם להוריו ושואפת להקנות להורים כלים אשר יסייעו להם לשפר את התקשורת עם הילד שלהם.
לרוב, הדרכה הורית מחזיקה בתוכה שני צירי התייחסות והבנה: האחד קשור למיומנויות שההורים לומדים לגבי הדרך בה יוכלו לסייע באופן מותאם יותר לילדם.
היבט שני קשור ללימוד ההורים אודות הקושי של ילדם, והאופן שבו הוא חווה את העולם.
המטפל עוזר להורים להבין יותר לעומק את התחושות של הילד והחוויה שלו בעולם וכן את פשר הקשיים שהילד מפגין.
הרקע להתפתחות השיטה:
התיאורטיקן המרכזי שנהוג לייחס לו את הבסיס לצמיחת טיפול רגשי בילדים היה ויניקוט.
דונלד וודס ויניקוט (1896-1971) היה רופא ילדים ופסיכואנליטיקאי.
כרופא ילדים, הוא צבר ניסיון קליני עם אלפי אימהות ותינוקות, במיוחד בשנות המלחמה, ושידר ברדיו של הבי בי סי תוכנית לאימהות, שתמליליה מעידים אף יותר ממאמריו על יחסו החם, המאמין והאוהד לאימהות.
מתוך ניסיונו הקליני, הוא יצר פסיכואנליזה של יחסים, שמקורם ביחסי התינוק והאם. הוא טען כי אין לראות את התינוק כשלעצמו אלא רק בהיקשר של אימו. “there is no such thing as a baby without a mother”.
הוא האמין מאד בתבונה ובאינטואיציה האימהית, וכן האמין שעיקר תפקידו לעזור לאם להקשיב לליבה ולפעול על פי חושיה הבריאים, ולתת לה לגיטימציה גם לרגשותיה הקשים ולצרכיה האישיים.
תפיסה זו אחראית למעבר לפסיכולוגיה של שניים ולנוכחות הורית של המטפל.
ויניקוט אחראי למעבר ההיסטורי בין אנליזה בדימוי כירורגי המבוססת על ניתוח, קוגניציה, פירוש וידיעת האמת, לבין אנליזה המבוססת על קשר, חוויה ועל איכויות רגשיות המדמות מצב של הורה וילד.
וויניקוט הכניס הרבה מושגים ייחודיים לחשיבה הפסיכואנליטית, שבזכותם הפך לאחד התיאורטיקנים האהודים ביותר עד היום.
הוא פיתח את ההבנה לגבי המשחק כמקור מרכזי בהתפתחותם של ילדים וביצירת קשר מיטיב.
