התפתחות הזוגיות לאורך השנים
רינת וגלעד, בני זוג באמצע שנות השלושים שלהם, הגיעו אלי בתחושת בהילות ודחיפות. רינת אישה נאה ומטופחת, לבושה בבגדים שמעידים על דתיותה: חצאית ארוכה, כיסוי ראש, חולצה ארוכת שרוולים שאיננה תואמת את היום הקייצי החם שהגיעו אליי בו. גלעד בחור גבוה ונאה, לבוש בגדים אופנתיים קלילים. גלעד פתח: “הטיפול זה המוצא האחרון שלנו. בחצי השנה האחרונה רינת עזבה את הבית עם הילדות כבר שלוש פעמים לבית הוריה.
לא נראה לי שנצליח לשרוד ככה לאורך זמן.” רינת שותקת. נראית מכונסת בתוך עצמה, חשדנית. אמרתי: “ספרו קצת על עצמכם, למה הגעתם לפה, וגם: למה דווקא עכשיו?”. גלעד מסתכל על רינת, מחכה שהיא תגיד משהו. רינת פונה אליו בזעף: “תתחיל אתה”. גלעד מספר על ההכרות ביניהם, הוא מגיע מבית דתי לאומי, היא מגיעה מבית מסורתי, נפגשו באוניברסיטה דרך מכרים משותפים, ההתאהבות הייתה מהירה. בהתחלה הזוגיות הייתה כמו חלום: טיולים ליליים, “חרשו” את הארץ ביחד, ערבי שירה, ההרגשה הייתה שהם חולקים את אותן האהבות.
עד החתונה. אז עלתה פתאום סוגיית הלבוש. רינת מתפרצת: “בטח, ככה זה תמיד איתו. תראי אותו, חתיך, מקסים, כריזמאטי, אף אחד לא עומד בפניו. כשמסתכלים עליו מקדימה אי אפשר לנחש בכלל שהוא דתי. לבוש רגיל. אבל אני זו שצריכה לעשות את כל השינויים. תראי אותי: נראית “דוסית” אמיתית! והוויתורים הם עצומים מבחינתי. החתונה שינתה הכל, אז גם עברנו לגור ליד המשפחה המושלמת שלו”…
המערכת האנושית
התפתחות הזוגיות היא למעשה התפתחות מערכת אנושית. וכמו כל מערכת אנושית היא עוברת תהליכי שינוי והתאמה. במרבית המקרים היא מתרחבת לכדי מערכת משפחתית (הולדת ילדים), כשעדיין, הבסיס הוא המערכת הזוגית. במהלך שנות הזוגיות המשותפת, באופן טבעי, נוצרים שינויים רבים במאזן הזוגי.
במאמר זה אסקור את תהליך התפתחות הזוגיות לאורך חייה, ואעזר בסיפור של רינת וגלעד (השמות בדויים כמובן) לצורך הדגמת ההתפתחות וההתמודדות עם השינויים.
שלב “ירח הדבש”:
התפתחות הזוגיות מתחילה במרבית המקרים בשלב של התאהבות. בני הזוג מאוהבים בעצמם שהצליחו לממש את הרעיון של היות יחדיו. שני בני הזוג מאושרים מחווית ההישג שביחד המושלם, והחוויה היא של חלום שהתגשם. בשלב ההתאהבות בן הזוג נתפש כמושלם, כמעט ללא פגמים, וכך, למרות הידיעה בדבר פגמים וקשיים ישנה התעלמות יחסית משגיאות וקשיים.
התחושה של שני בני הזוג בשלב זה היא של השתכרות: “שנינו ביחד ננצח את העולם”. ואולם, זהו שלב קצר יחסית, שעובר מהר. ואחריו מגיע שלב של התפכחות, שבד”כ מופיע באופן ברור יותר במקביל להפיכת הזוג למשפחה עם ילדים.
התפתחות הזוגיות – השלב הקונפיקטואלי:
עם לידת תינוק ראשון, ואחריו הילדים הנוספים, ה”יחד” שאפיין את הזוגיות, שכלל קירבה, פינוק, אינטימיות, וזמן איכות משותף, משתנה. בשנות ההורות הראשונות, הזוג ממוקד בעשייה היומיומית סביב הילדים הגדלים ומילוי צרכיהם. ההשקעה ההורית היא השקעה רגשית, מחשבתית, סביב סוגיות הקשורות התפתחות הילדים, גידולם, ודרכי התמודדות הוריים. בני הזוג משקיעים את כל האנרגיות בילדים הגדלים, ופעמים רבות מתקשים להשאיר לעצמם כוחות וזמן לעשות דברים למען עצמם ולטיפוח הקשר ביניהם.
ונחזור לרינת וגלעד. מה קרה להם? התחלת הקשר הזוגי הייתה חלומית. ופתאום הגיעה המציאות המורכבת שדרשה התמודדות. רינת סיפרה על לידת הבנות, בצפיפות יחסית: שלוש בנות בגילאי 1-5, אחד הנושאים המרכזים בדיאלוג ביניהם היה עובדת היותם שונים בהתייחסות לדת. רינת הרגישה שהיא זו שעושה ויתורים רבים וגלעד אפילו לא מודע למשמעות של זה עבורה. רינת: “אני גדלתי בבית שהייתי בו ‘המפונקת של אבא’, כל מה שרציתי קיבלתי. אמא הייתה נוקשה, עצבנית, אפילו הכתה אותנו די הרבה, ואבא זה שנתן את הפיצוי והפינוק, בעיקר לי.
אצל גלעד זה בדיוק להפך:
הוא מגיע מבית עם שמונה ילדים, הוא אחד לפני האחרון. אף אחד לא ראה אותו. היה צריך להילחם על כל דבר…” גלעד מתפרץ: “בדיוק ככה. בגלל זה עד היום אני עובד קשה, שום דבר לא מובן מאליו, אני לא כמוך מחכה שיעשו לי, מגיע לי”… רינת נעלבת. אני רואה אותה מתאפקת לא להתפרץ עליו. אני: “אז ככה זה מתפתח ביניכם, אם היינו ממשיכים אני משערת שאת היית מתפרצת וכועסת…” היא משלימה אותי: “ומייד אח”כ גם עוזבת את הבית. כל מילה שלו פוגעת בי עמוק בפנים”.
אני ממשיכה: “אבל נראה לי שמופעל פה ביניכם מעגל של ציפיות לא מדוברות: את רינת, ברגעים הקשים זקוקה לתמיכה של גלעד, להכרה שלו בכך שקשה לך, בפיצוי שלו אותך. ואילו אתה גלעד, ברגעים הקשים זקוק להיות לבד, להתמודד, לרוץ קדימה…” למעשה, באותו הרגע הייתי צריכה לטפל בשני נושאים במקביל: התקשורת הזוגית שלהם שיוצרת מאבק במקום דיאלוג, וההיסטוריה האישית של כל אחד מהם שמביאה אותם עם ציפיות כל כך שונות מהזוגיות ומבן/בת הזוג.
התקשורת הזוגית
בתהליך זה התקשורת הזוגית משתנה. הדיאלוג היומיומי בין בני הזוג משתנה ומוקד השיחות הופך להיות העיסוק בילדים ובגידולם. נושא זה מעלה פעמים רבות חילוקי דעות בין בני הזוג חילוקי הדעות הללו עלולים להתפתח למריבות קשות, בגלל מעורבותם הרגשית הגדולה של שני בני הזוג. מריבות על תפיסות עולם הן מריבות שקשה מאוד להגיע בהן לעמק השווה. חלק מהאג’נדה קשורה במחשבות כמו: “אני אף פעם לא אתנהג לילד שלי כמו שהתנהגו אלי.” וחלקה במחשבות הפוכות: “אני מעריץ את הורי שהצליחו לנהוג איתי באופן כזה, גם אני אשתדל לעשות כך עם ילדי”.
בשני המקרים ניתן לראות שיש מכנה משותף ברור: ההורים של ההורה. במקרה הראשון זו תחושה אחריות מתוך מצוקה גדולה שההורה חש כילד, ובמקרה השני מדובר במורשת כבדה שההורה רוצה להנחיל לילדיו. מריבות על תפיסות עולם הן מריבות שקשה מאוד להגיע בהן לעמק השווה. שלב זה מאופיין במאבקים על עצמיות כל אחד מבני הזוג בתוך המערך הזוגי.
התפתחות הזוגיות בשלב ההתייצבות:
זוג שצלח את מלחמות ההתפכחות המפרכות, יגיע בד”כ ואפילו ייהנה משלב ההתייצבות. זהו שלב של רגיעה והתמתנות. הוא מגיע פעמים רבות במקביל להתבגרות של הילדים, ליציאה משלבי התינוקות. בי הזוג לומדים ליהנות מחדש זה מזה, מחפשים נושאים משותפים חדשים, הם מכירים בכך ששניהם לא מושלמים, ושההנאה מהזוגיות חשובה יותר מצרכי האגו של כל אחד מהם. הם מבינים לראשונה שהנאה שלמה בתוך הזוגיות אפשרית רק כששני בני הזוג מרגישים חופש לגדול ולהתפתח.
כל אחד מבני הזוג יודע את תפקידו במערכת היחסים ומכבד את זולתו. ציפיותיהם מעצמם ומבן זוגם מתמתנות ונעשות מציאותיות יותר. בעקבות כך גדלה הקבלה של כל אחד מבני הזוג את עצמו ואת האחר, כבני זוג מספיק טובים. התקשורת הזוגית הבלתי-מילולית משתפרת ומתפתחים נוהלים יעילים לבירור קונפליקטים. זוגות רבים ישאפו לשלב זה ויסתפקו בו, במיוחד אם מוטיבציית ההישג שלהם אינה גבוהה.
טיפול זוגי
בטיפול הזוגי רינת וגלעד הציפו את הקשיים, העלבונות והתסכולים שכל אחד מהם סוחב כבר שנים רבות. הייתה לנו הזדמנות משותפת להציף את הנושאים הללו שהודחקו זמן רב מידי והפעילו כל כך הרבה תחושות שליליות לאורך השנים. בטיפול הם גם למדו לדבר אחד עם השני, להקשיב, להתאפק, לא מייד להגיב, ועשו ניסיונות אמיתיים למצוא גם פתרונות קונקרטיים שייצרו תחושת סיפוק אצל שניהם. זה לא היה תהליך פשוט. במקביל בני הזוג הציפו את הקשיים שלהם כילדים בבית המקורי שלהם, והאופן בו הם כמו חיים מחדש בתוך הקשר הזוגי.
הם עברו תהליך של שיתוף ועבודה פנימית אישית וזוגית. לאחר כחצי שנה הם החליטו לסיים. הזוגיות התייצבה. הם סגלו לעצמם ריטואלים חדשים שנותנים גם מקום ל”יחד” שלהם. הייתה התקדמות גדולה. לסיכום רינת אמרה לי: “החזרת לי את היכולת ליהנות עם גלעד. נזכרתי למה אני כל כך אוהבת אותו. הרבה מהכעסים כבר נעלמו, ואני משתדלת לא לצבור חדשים אלא מייד להגיב, לשתף, לא לוותר עלי. ברור לי שבעוד איזו תקופה של צינון (היא מחייכת) נחזור אלייך להדרכה הורית עם הנושאים ההוריים שעדיין לא הגענו איתם לעמק השווה.”
עברה כבר למעלה מחצי שנה מאז שהסתיים הטיפול. בנתיים רינת וגלעד לא חזרו אלי, אני מקווה שבכלים הזוגיים שרכשו, הם מצליחים להתמודד גם עם הסוגיות ההוריות המורכבות איתן הם מתמודדים.
שלב השתכללות הזוגיות או מיזוג הניגודים:
שלב ההתייצבות יכול להמשיך לאורך כל החיים הזוגיים, תוך התאמות לרצף השינויים שהחיים מביאים. אך ישנם זוגות רבים שלא מסתפקים ביציבות, ומחפשים לעצמם סיפוק הנאה והתפתחות בתוך הקשר הזוגי. שלב זה מתרחש בד”כ במקביל לילדים שגדלים ומתחילים לצאת מהבית. בני הזוג שבים לחפש התרגשות ו”יחד” אחר בתוך הקשר הזוגי. יש המכנים שלב זה כשלב של “השתכללות הזוגיות”. זהו שלב של פריחה ושגשוג הקיום בשניים. בני הזוג מתבססים על הישגיהם משלבים קודמים ומצליחים לשכלל את המשותף לרמה גבוהה של סיפוק ומימוש, וזאת בזכות יכולת למידה הדדית מעולה, אשר השתפרה והשתכללה לאורך השנים המשותפות ביחד.
חשוב לציין שזהו שלב שכרוך בסיכון גדול: ישנם זוגות שלא צולחים יפה את תקופת “הקן המרוקן”. יציאת הילדים מהבית, יוצרת זעזוע ביציבות הקודמת שנוצרה. ההתרוקנות עלולה להוביל גם לריחוק ותחושה קשה של בדידות והתרוקנות לא רק של הבית אלא גם של הזוגיות המשותפת.
זוגות שמתמודדים עם חווית ההתרוקנות והשינוי של שלב זה, מוצאים עצמם נהנים לאתגר את עצמם ואת הזוגיות, גם בתוך שגרת היום יום. התקשורת הזוגית בד”כ עובדת בהרמוניה של היכרות, ויתור והתפתחות, וביחד איתה גם נוספות יוזמות חדשות שמרעננות את המוכר והצפוי. גם כאשר מתעוררים ביניהם חילוקי דעות, הם מובילים, בדרך כלל, למציאת פתרונות טובים יותר לקשיים. בני הזוג תופשים את הזוגיות כריקוד משותף: כחוויה מהנה, מעצימה וחיונית בחייהם ולא רק כחוויה חשובה והכרחית, כפי שתפשו אותה בשלב הקודם.
התחושה של בני הזוג בשלב זה היא שהשקעה מתמדת יחד עם גישה יצירתית ישכללו עוד ועוד את הזוגיות ויגרמו לסיפוק עמוק ולתחושה של מימוש עצמי וזוגי.
בכל אחד מהשלבים שהזכרתי בני הזוג עשויים לחוש בקשיים שונים ולפנות לעזרה מקצועית, טיפול זוגי, על מנת לשפר את התפתחות הזוגיות ואת היכולת ליהנות ביחד.
“עשה ואל תעשה” בבניית זוגיות בריאה:
- ללמוד להקשיב ולהתייחס לרגשות של בן זוגי גם אם אני לא מבין לא מסכים או מתנגד. חשוב לזכור כי תקשורת רגשית מהווה בסיס לכל חברות. חשוב ליזום תקשורת פתוחה וישירה ולהימנע לעסוק בניחושים לגבי מה הצד השני מרגיש או חושב.
- לא להעמיד את בן הזוג במבחנים, תקופת בית הספר נגמרה. אין לצפות מבן הזוג שינחש מה אנו רוצים, זקוקים, מרגישים. כשאנו רוצים משהו – לשתף ולהביע את הצורך באופן ברור.
- ללמוד להתייחס לבן הזוג לפי הבנתי את צרכיו וציפיותיו ולא להציב תנאי הכרחי שאקבל קודם ממנו התייחסות לצרכי וציפיותיי. כפי שבהורות אנו מדברים על אהבה ללא תנאים, כך גם הזוגיות רצוי שתשאף להוציא את התנאים המוקדמים מתוכה.
- ללמוד להתעניין בנושאים המעניינים את בן זוגי, גם אם הם מאוד שונים מתחומי העניין הקרובים לליבי. וכן ללמוד ליהנות ביחד מבילויים ותחומי עשייה משותפים.
- ללמוד לנהל שיחה אינטלקטואלית וללמוד יחד ממערכות ידע מגוונות להתפתחות החשיבה.
- ללמוד לעשות “ניהול קונפליקטים”, באופן יעיל ורגיש כאחד. מחד, לא לפחד מוויכוח על עמדות שונות, אך מאידך, ללמוד דרכים יצירתיות לסיים את הקונפליקט באופן ששני הצדדים יחושו מובנים.
- ללמוד לראות במין סוג של תקשורת זוגית ומינית ולא רק אקט המוביל לסיפוק מיני. המיניות הינה ביטוי פיזי ומימוש הקשר הרגשי.
